Post by Deleted on Sept 18, 2023 13:46:28 GMT
אחים, סלמו עליקום!
בואו נדון במה שהאסלאם אומר על מותו של ישוע. הראה את הסורות ובואו נתבונן בהן.
הנצרות אומרת שצליבתו של ישוע המשיח הייתה הרבה יותר גרועה ממה שרובכם יודעים!
לפני צליבתו, ישוע אמר שהוא מלך ישראל והזכיר בפני היהודים את הנבואה/התחזית למותו:
"החריב את המקדש הזה ובשלושה ימים אקים אותו." ג'ון, 2
הם השיבו: "המקדש הזה לקח ארבעים ושש שנים לבנותו, ואתם הולכים לבנות אותו בשלושה ימים?" אבל המקדש שעליו דיבר היה הגוף שלו. לאחר שקם מן המתים, זכרו תלמידיו את דבריו. ואז הם האמינו בכתבי הקודש ובדברים שאמר ישוע.
הפשיטו אותו מבגדיו והרכיבו עליו חלוק ארגמן, ואחר כך ארו כתר קוצים והניחו על ראשו. הניחו מטה בידו הימנית, כרעו ברך לפניו ולעגו לו. "שלום מלך היהודים!" הם אמרו. הם ירקו עליו, לקחו את המטה והכו אותו בראשו שוב ושוב. לאחר שצחקו עליו, פשטו את בגדיו ולבשו עליו את בגדיו.
הם הכו לו בגבו, שלפו את זקנו וירקו על פניו. ישוע ניבא כי: הצעתי את הגב שלי לאלה שהכו אותי, את הלחיים שלי לאלה שתלו את זקני; לא הסתרתי את פניי מלעג ויריקה. (ישעיהו 50:6).
ישו גם קיבל אגרוף בפניו. הוא קיבל אגרוף בפניו מספר פעמים. מנהיגים דתיים יהודים ירקו בפניו והכו בו באגרופים. אחרים הכו אותו. חלקם התחילו לירוק לעברו; הוא היה מכוסה עיניים וחבט באגרופים. לומר שישו הוכה על ידי חיילים רומאים זה לומר שהוא הוכה עד שדימם בשוט של תשע מכות שבקצות השוטים היו חפצים חדים שגרמו לחבלות וקרעים בבשר. שוב ושוב הכו אותו בראשו במטה וירקו עליו.
בנוסף למכות הפיזיות שספג ישו, היו גם לעג ועלבונות מאנשים רעים שונים.
החיילים טוו כתר קוצים והניחו אותו על ראשו. הם הלבישו אותו בחלוק סגול וניגשו אליו שוב ושוב ואמרו: "שלום מלך היהודים!" והם הכו אותו בפניו. תארו לעצמכם את הכאב החד והנוקב שהרגיש האדון כשקצות הקוצים הארוכים דמויי המחט פילחו את גולגולתו של ישוע. כמובן, הוא כנראה דימם מאוד מהפצעים השונים שנגרמו לו מהקוצים.
אלוהים הניח את כל חטאינו עליו, כאילו אלוהים בעצמו מחץ אותנו על עוונותינו. אלוהים העניש אותנו בסבלו. הפצעים שלו ריפאו אותנו.
אֲבָל עַל פִּשְׁעֵינוּ נִקְבָּר, עַל עֲווֹנֵינוּ נֶחֱצָה; העונש שהביא לנו שלום היה עליו, ובפסיו נרפאנו. כולנו, כצאן, תועים, כל אחד פנה לדרכו; וְהַשֵּׁם יְהוָה אֶת חֲטָאֵי כֻּלָּנוּ עָלָיו.
אולם רצונו של ה' היה לרסק אותו ולגרום לו לסבול, ואף על פי שה' יעשה את חייו למנחת חטאים, יראה את צאצאיו ויאריך את ימיו, ורצון ה' ישגשג. היד שלו.
זה היה רצונו של אלוהים לרסק אותנו על חטאינו, אבל אלוהים ריסק את בנו במקומנו.
ישוע ניבא:
זרמתי החוצה כמו מים, וכל עצמותיי התרופפו במפרקים. לבי הפך לשעווה; זה נמס בתוכי. כֹּחִי יָבַשׁ כְּחֶרֶס חֶרֶס, וְלִשְׂנִּי נִדְבָּקָה בְּגַג פִּי; השלכת אותי לעפר המוות. הייתי מוקף בכלבים; חבורת אנשים רשעים הקיפה אותי וניקבה את ידיי ורגלי. אני יכול לספור את כל עצמותיי; אנשים מסתכלים ומתמוגגים עליי. הם מחלקים את הבגדים שלי ביניהם ומטילים גורל על הבגדים שלי.
כן, נבואה זו התגשמה: "לא תישבר אחת מעצמותיו", וכפי שאומר כתוב אחר, "יראו את הנקב".
המראה שלו היה כל כך מעוות, שהוא היה כמו לא אנושי, וצורת גופו הושחתה מעבר לדמות האדם. הוא היה חבול, חבול, נפוח ומדמם, הוא לא נראה אנושי! היו גם רוק אנושי ולכלוך על גופו היקר!
אלוהים חזה את מותו 1500 שנה לפני שזה קרה (2000 שנה לפני שהאיסלאם התקיים) על ידי הגיית נבואה זו. נבואה עתיקה זו היא הבסיס לאמונתנו הנוצרית! אנו פשוט מאמינים למה שאלוהים ניבא לפני שנים רבות, עוד לפני שישוע נולד על הפלנטה שלנו, בנבואה זו:
מי האמין למה ששמעו מאיתנו ולמי התגלתה זרוע ה'?
כי הוא קם לפניו כצאצא וכנבט מאדמה יבשה; אין בו צורה או גדלות; וראינו אותו, ולא היה בו מראה שימשוך אותנו אליו.
נבזה וזלזלו בפני בני אדם, איש יגון ומכיר כאב, והסבנו פנינו ממנו; הוא היה בז, ולא חשבנו עליו דבר.
אבל הוא לקח על עצמו את חוליותינו ונשא את מחלותינו; וחשבנו שהוא נפגע, נענש והושפל על ידי אלוהים.
אבל הוא נפצע על חטאינו וייסר על עוונותינו; ייסור שלום שלנו היה עליו, ובפסיו נרפאנו.
כֻּלָּנוּ תָּעוּ כְּצֹאן, פָּנוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ, וְהַשֵּׁם יְהוָה עָלָיו חֲטָאֵי כֻּלָּנוּ.
הוא עונה, אבל הוא סבל מרצונו ולא פתח את פיו; כצאן הוא הובל לשחיטה, וכמו כבש לפני גזזו שותק, כך לא פתח את פיו.
הוא נלקח מכבלי משפט; אבל מי יסביר את דורו? כי הוא נכרת מארץ החיים; על הפשעים של עמי סבלתי להורג.
הוקצה לו קבר עם עושי הרשע, אבל הוא נקבר עם עשיר, כי לא חטא, ושקר לא היה בפיו.
אבל יהוה היה מרוצה להכות אותו, והוא מסר אותו לעינויים; כאשר נשמתו תביא קרבן פיגול, הוא יראה צאצאים ארוכי טווח, ורצון ה' יתקיים בהצלחה בידו.
הוא יביט בהישג נשמתו בשביעות רצון; באמצעות הכרתו, הוא, הצדיק, עבדי, יצדיק רבים וישא את חטאיהם על עצמו.
לפיכך אתן לו חלק בגדולים, והוא יחלק את השלל עם החזקים, כי מסר את נפשו למוות ונמנה בין עושי הרשע, בעודו נשא בחטא רבים ונעשה משתין לפושעים. .
רק תחשוב, ישוע יכול בכל רגע לקרוא לשנים-עשר לגיונות מלאכים מצבא האלוהים להפסיק את הייסורים האלה:
האם אתה באמת חושב שאני לא יכול לקרוא לאבי, והוא מיד יעמיד לרשותי יותר משנים עשר לגיונות מלאכים? (מתי כ"ו:53)
אבל אם הוא יפסיק את הייסורים האלה, אז כל האנושות תלך לקללה נצחית באגם האש, ללא אפשרות לישועה!
בואו נדון במה שהאסלאם אומר על מותו של ישוע. הראה את הסורות ובואו נתבונן בהן.
הנצרות אומרת שצליבתו של ישוע המשיח הייתה הרבה יותר גרועה ממה שרובכם יודעים!
לפני צליבתו, ישוע אמר שהוא מלך ישראל והזכיר בפני היהודים את הנבואה/התחזית למותו:
"החריב את המקדש הזה ובשלושה ימים אקים אותו." ג'ון, 2
הם השיבו: "המקדש הזה לקח ארבעים ושש שנים לבנותו, ואתם הולכים לבנות אותו בשלושה ימים?" אבל המקדש שעליו דיבר היה הגוף שלו. לאחר שקם מן המתים, זכרו תלמידיו את דבריו. ואז הם האמינו בכתבי הקודש ובדברים שאמר ישוע.
הפשיטו אותו מבגדיו והרכיבו עליו חלוק ארגמן, ואחר כך ארו כתר קוצים והניחו על ראשו. הניחו מטה בידו הימנית, כרעו ברך לפניו ולעגו לו. "שלום מלך היהודים!" הם אמרו. הם ירקו עליו, לקחו את המטה והכו אותו בראשו שוב ושוב. לאחר שצחקו עליו, פשטו את בגדיו ולבשו עליו את בגדיו.
הם הכו לו בגבו, שלפו את זקנו וירקו על פניו. ישוע ניבא כי: הצעתי את הגב שלי לאלה שהכו אותי, את הלחיים שלי לאלה שתלו את זקני; לא הסתרתי את פניי מלעג ויריקה. (ישעיהו 50:6).
ישו גם קיבל אגרוף בפניו. הוא קיבל אגרוף בפניו מספר פעמים. מנהיגים דתיים יהודים ירקו בפניו והכו בו באגרופים. אחרים הכו אותו. חלקם התחילו לירוק לעברו; הוא היה מכוסה עיניים וחבט באגרופים. לומר שישו הוכה על ידי חיילים רומאים זה לומר שהוא הוכה עד שדימם בשוט של תשע מכות שבקצות השוטים היו חפצים חדים שגרמו לחבלות וקרעים בבשר. שוב ושוב הכו אותו בראשו במטה וירקו עליו.
בנוסף למכות הפיזיות שספג ישו, היו גם לעג ועלבונות מאנשים רעים שונים.
החיילים טוו כתר קוצים והניחו אותו על ראשו. הם הלבישו אותו בחלוק סגול וניגשו אליו שוב ושוב ואמרו: "שלום מלך היהודים!" והם הכו אותו בפניו. תארו לעצמכם את הכאב החד והנוקב שהרגיש האדון כשקצות הקוצים הארוכים דמויי המחט פילחו את גולגולתו של ישוע. כמובן, הוא כנראה דימם מאוד מהפצעים השונים שנגרמו לו מהקוצים.
אלוהים הניח את כל חטאינו עליו, כאילו אלוהים בעצמו מחץ אותנו על עוונותינו. אלוהים העניש אותנו בסבלו. הפצעים שלו ריפאו אותנו.
אֲבָל עַל פִּשְׁעֵינוּ נִקְבָּר, עַל עֲווֹנֵינוּ נֶחֱצָה; העונש שהביא לנו שלום היה עליו, ובפסיו נרפאנו. כולנו, כצאן, תועים, כל אחד פנה לדרכו; וְהַשֵּׁם יְהוָה אֶת חֲטָאֵי כֻּלָּנוּ עָלָיו.
אולם רצונו של ה' היה לרסק אותו ולגרום לו לסבול, ואף על פי שה' יעשה את חייו למנחת חטאים, יראה את צאצאיו ויאריך את ימיו, ורצון ה' ישגשג. היד שלו.
זה היה רצונו של אלוהים לרסק אותנו על חטאינו, אבל אלוהים ריסק את בנו במקומנו.
ישוע ניבא:
זרמתי החוצה כמו מים, וכל עצמותיי התרופפו במפרקים. לבי הפך לשעווה; זה נמס בתוכי. כֹּחִי יָבַשׁ כְּחֶרֶס חֶרֶס, וְלִשְׂנִּי נִדְבָּקָה בְּגַג פִּי; השלכת אותי לעפר המוות. הייתי מוקף בכלבים; חבורת אנשים רשעים הקיפה אותי וניקבה את ידיי ורגלי. אני יכול לספור את כל עצמותיי; אנשים מסתכלים ומתמוגגים עליי. הם מחלקים את הבגדים שלי ביניהם ומטילים גורל על הבגדים שלי.
כן, נבואה זו התגשמה: "לא תישבר אחת מעצמותיו", וכפי שאומר כתוב אחר, "יראו את הנקב".
המראה שלו היה כל כך מעוות, שהוא היה כמו לא אנושי, וצורת גופו הושחתה מעבר לדמות האדם. הוא היה חבול, חבול, נפוח ומדמם, הוא לא נראה אנושי! היו גם רוק אנושי ולכלוך על גופו היקר!
אלוהים חזה את מותו 1500 שנה לפני שזה קרה (2000 שנה לפני שהאיסלאם התקיים) על ידי הגיית נבואה זו. נבואה עתיקה זו היא הבסיס לאמונתנו הנוצרית! אנו פשוט מאמינים למה שאלוהים ניבא לפני שנים רבות, עוד לפני שישוע נולד על הפלנטה שלנו, בנבואה זו:
מי האמין למה ששמעו מאיתנו ולמי התגלתה זרוע ה'?
כי הוא קם לפניו כצאצא וכנבט מאדמה יבשה; אין בו צורה או גדלות; וראינו אותו, ולא היה בו מראה שימשוך אותנו אליו.
נבזה וזלזלו בפני בני אדם, איש יגון ומכיר כאב, והסבנו פנינו ממנו; הוא היה בז, ולא חשבנו עליו דבר.
אבל הוא לקח על עצמו את חוליותינו ונשא את מחלותינו; וחשבנו שהוא נפגע, נענש והושפל על ידי אלוהים.
אבל הוא נפצע על חטאינו וייסר על עוונותינו; ייסור שלום שלנו היה עליו, ובפסיו נרפאנו.
כֻּלָּנוּ תָּעוּ כְּצֹאן, פָּנוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ, וְהַשֵּׁם יְהוָה עָלָיו חֲטָאֵי כֻּלָּנוּ.
הוא עונה, אבל הוא סבל מרצונו ולא פתח את פיו; כצאן הוא הובל לשחיטה, וכמו כבש לפני גזזו שותק, כך לא פתח את פיו.
הוא נלקח מכבלי משפט; אבל מי יסביר את דורו? כי הוא נכרת מארץ החיים; על הפשעים של עמי סבלתי להורג.
הוקצה לו קבר עם עושי הרשע, אבל הוא נקבר עם עשיר, כי לא חטא, ושקר לא היה בפיו.
אבל יהוה היה מרוצה להכות אותו, והוא מסר אותו לעינויים; כאשר נשמתו תביא קרבן פיגול, הוא יראה צאצאים ארוכי טווח, ורצון ה' יתקיים בהצלחה בידו.
הוא יביט בהישג נשמתו בשביעות רצון; באמצעות הכרתו, הוא, הצדיק, עבדי, יצדיק רבים וישא את חטאיהם על עצמו.
לפיכך אתן לו חלק בגדולים, והוא יחלק את השלל עם החזקים, כי מסר את נפשו למוות ונמנה בין עושי הרשע, בעודו נשא בחטא רבים ונעשה משתין לפושעים. .
רק תחשוב, ישוע יכול בכל רגע לקרוא לשנים-עשר לגיונות מלאכים מצבא האלוהים להפסיק את הייסורים האלה:
האם אתה באמת חושב שאני לא יכול לקרוא לאבי, והוא מיד יעמיד לרשותי יותר משנים עשר לגיונות מלאכים? (מתי כ"ו:53)
אבל אם הוא יפסיק את הייסורים האלה, אז כל האנושות תלך לקללה נצחית באגם האש, ללא אפשרות לישועה!