Post by Deleted on Sept 27, 2023 7:56:20 GMT
ישוע הוא המלך
מלכים רבים זכו להצלחה לאורך ההיסטוריה, ולכל אחד מהם יש סיפור משלו. חלק מהמלכים היו נאמנים לכס המלכות ולבני עמם, והם היו במיעוט, בעוד שאחרים היו רודנים שלא היה אכפת להם דבר בחיים מלבד להישאר על כס המלכות, לממש את שנאתם הנסתרת לכולם, או לשמוח בשלהם. אכזריות כלפי עמם, מלכים כאלה היו הרוב. אבל בסופו של דבר כולם מתו, כפי שההיסטוריה מזכירה לנו מדי פעם, בין אם באמצעות שבחים או סאטירה.
אבל יש מלך אחר שהגיע לעולמנו לפני כ-2000 שנה ועשה שינוי קיצוני ומורגש בחייהם של אנשים, כי הוא עסק בבעיות רוחניות ובעיות חבויות בלב האדם הקשורות לחטא ולנושאים נצחיים. הוא זה שיש לו את הזכות האמיתית להיקרא מלך, אדון ושליט לבבות. זהו ישוע המשיח, שהתנ"ך הקדוש תיאר אותו בצורה היפה ביותר: "ועל גלימתו ועל ירכו נכתב השם מלך המלכים ואדון האדונים" (התגלות יט).
מלך נצחי: ואתה בית לחם אפרתה, אתה קטן בין אלפי יהודה? ממך יבוא אלי מי שעתיד להיות מושל בישראל ומוצאו מראשיתו, מימי עולם. (מיכה 5). מוצאו מימי קדם, מהנצח. זהו המלך האמיתי שכדאי לדבר עליו, וקיומו היה לפני הכל. כאשר משה שאל את אלוהים, "מה שמך?" "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֲנִי אֲנִי אֲנִי." (שמות ג'), או יהוה. ישוע הוא המלך שראוי לרומם את שמו מעל כולם. לבן האלוהים ישוע יש אותו שם כמו אביו: יהוה. כן, שניהם נושאים את השם האלוקי הזה, כפי שאנו קוראים בתורת התנ"ך.
ישוע הוא המלך החי: "...אל תפחד. אני הראשון והאחרון. אני חי. הייתי מת, ועכשיו אני חי לנצח. אמן, ולי יש מפתחות גיהנום ומוות" (התגלות א' 17). כולם נקברו בקבר, וכל גופות המלכים נרקבו, ולא נשאר מהם דבר מלבד המשיח, שמת ולא נשברה אף אחת מעצמותיו, כדברי המקרא. הוא עצמו קם לתחייה ביום השלישי, ניצח את האויב החזק ביותר, מוות והשיג ניצחון על כוחות הגיהנום. הוא הפתיע את התלמידים שהתאספו יחדיו: "באותו היום הראשון של השבוע בערב, כאשר ננעלו דלתות הבית בו נפגשו תלמידיו מפחד היהודים, בא ישוע ועמד בתוכו ואמר להם. : שהשלום יהיה עימך! לאחר שאמר זאת, הראה להם את ידיו ורגליו ואת צלעותיו. התלמידים שמחו כשראו את האדון" יוחנן כ':19). תחייתו הביאה הקלה לכולם, שכן היא הייתה חותמת נפלאה לוודאות של דברי המשיח, שכן הוא המלך החי, היושב כעת על יד ימין של האב, ומשתדל עבורנו.
ישוע שלט בסמכות: "... כל הסמכות בשמים ובארץ ניתנה לי." הוא זה שיצר הכל יש מאין. כן, בן האלוהים הוא הבורא שלנו! הוא זה שקרא לאליעזר: צאו, ואליעזר קם מן המתים. הוא זה שעצר את הים הגועש במילת פיו ובכוחו האדיר. הוא מציע סליחה על חטאים לכל מי שבא אליו בתשובה ובאמונה. כמה גדולה סמכותו, שכן היא עולה על ההיגיון והחשיבה שלנו. הוא המלך המחזיק בכל הדברים במילה של כוחו, והוא השולט על הכל ועל היקום. רק הוא ראוי להשתטחות ולעבודת לבבות. אכן, הוא מלך המלכים ואדון האדונים. אָמֵן
מלכים רבים זכו להצלחה לאורך ההיסטוריה, ולכל אחד מהם יש סיפור משלו. חלק מהמלכים היו נאמנים לכס המלכות ולבני עמם, והם היו במיעוט, בעוד שאחרים היו רודנים שלא היה אכפת להם דבר בחיים מלבד להישאר על כס המלכות, לממש את שנאתם הנסתרת לכולם, או לשמוח בשלהם. אכזריות כלפי עמם, מלכים כאלה היו הרוב. אבל בסופו של דבר כולם מתו, כפי שההיסטוריה מזכירה לנו מדי פעם, בין אם באמצעות שבחים או סאטירה.
אבל יש מלך אחר שהגיע לעולמנו לפני כ-2000 שנה ועשה שינוי קיצוני ומורגש בחייהם של אנשים, כי הוא עסק בבעיות רוחניות ובעיות חבויות בלב האדם הקשורות לחטא ולנושאים נצחיים. הוא זה שיש לו את הזכות האמיתית להיקרא מלך, אדון ושליט לבבות. זהו ישוע המשיח, שהתנ"ך הקדוש תיאר אותו בצורה היפה ביותר: "ועל גלימתו ועל ירכו נכתב השם מלך המלכים ואדון האדונים" (התגלות יט).
מלך נצחי: ואתה בית לחם אפרתה, אתה קטן בין אלפי יהודה? ממך יבוא אלי מי שעתיד להיות מושל בישראל ומוצאו מראשיתו, מימי עולם. (מיכה 5). מוצאו מימי קדם, מהנצח. זהו המלך האמיתי שכדאי לדבר עליו, וקיומו היה לפני הכל. כאשר משה שאל את אלוהים, "מה שמך?" "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֲנִי אֲנִי אֲנִי." (שמות ג'), או יהוה. ישוע הוא המלך שראוי לרומם את שמו מעל כולם. לבן האלוהים ישוע יש אותו שם כמו אביו: יהוה. כן, שניהם נושאים את השם האלוקי הזה, כפי שאנו קוראים בתורת התנ"ך.
ישוע הוא המלך החי: "...אל תפחד. אני הראשון והאחרון. אני חי. הייתי מת, ועכשיו אני חי לנצח. אמן, ולי יש מפתחות גיהנום ומוות" (התגלות א' 17). כולם נקברו בקבר, וכל גופות המלכים נרקבו, ולא נשאר מהם דבר מלבד המשיח, שמת ולא נשברה אף אחת מעצמותיו, כדברי המקרא. הוא עצמו קם לתחייה ביום השלישי, ניצח את האויב החזק ביותר, מוות והשיג ניצחון על כוחות הגיהנום. הוא הפתיע את התלמידים שהתאספו יחדיו: "באותו היום הראשון של השבוע בערב, כאשר ננעלו דלתות הבית בו נפגשו תלמידיו מפחד היהודים, בא ישוע ועמד בתוכו ואמר להם. : שהשלום יהיה עימך! לאחר שאמר זאת, הראה להם את ידיו ורגליו ואת צלעותיו. התלמידים שמחו כשראו את האדון" יוחנן כ':19). תחייתו הביאה הקלה לכולם, שכן היא הייתה חותמת נפלאה לוודאות של דברי המשיח, שכן הוא המלך החי, היושב כעת על יד ימין של האב, ומשתדל עבורנו.
ישוע שלט בסמכות: "... כל הסמכות בשמים ובארץ ניתנה לי." הוא זה שיצר הכל יש מאין. כן, בן האלוהים הוא הבורא שלנו! הוא זה שקרא לאליעזר: צאו, ואליעזר קם מן המתים. הוא זה שעצר את הים הגועש במילת פיו ובכוחו האדיר. הוא מציע סליחה על חטאים לכל מי שבא אליו בתשובה ובאמונה. כמה גדולה סמכותו, שכן היא עולה על ההיגיון והחשיבה שלנו. הוא המלך המחזיק בכל הדברים במילה של כוחו, והוא השולט על הכל ועל היקום. רק הוא ראוי להשתטחות ולעבודת לבבות. אכן, הוא מלך המלכים ואדון האדונים. אָמֵן